ארגון יד לאחים ע"ר נ' מאיירס ואח'

החלטה

בפניי שתי בקשות.

האחת, בקשה מטעם נתבע 1 לסילוק התובענה כנגדו על הסף, מחמת העדר עילה והעדר יריבות, בהתאם לתקנות 100 (1) ו- 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א").

השניה, בקשה מטעם נתבעים 1 ו-2 לסילוק התביעה כנגדם על הסף, מחמת העדר עילת תביעה, בהתאם לתקנה 100 (1) לתקסד"א.

2.עסקינן בתביעה שעילתה פרסום לשון הרע.

עפ"י כתב התביעה, התובע עוסק בפעילות חוקית המיועדת לחשוף גיורי מרמה המתבצעים בישראל, ע"י נוצרים אשר מחד מאמינים ב"משיחיותו" של ישו ומאידך מבקשים להתגייר, תוך הסתרת אמונתם זו.

הנתבע 1 נמנה עם מייסדיה של נתבעת 2 המציבה עצמה ב"חזית המאבק לחופש דתי וסובלנות דתית" בישראל, אך בפועל (על פי כתב התביעה) עיקר פעילותה בהגנה על פעילים מיסיונרים אנטישמיים מפני "אפליה" והיא מפעילה אתר אינטרנט בשפה האנגלית בשם

"Institute of Justice" (להלן: "האתר").

ביום 10.9.09 פורסמה באתר רשימה באנגלית תחת הכותרת

"Conversions and religious Gestapo" ("גיורים וגסטאפו דתי") שהנתבע 1 כתב והנתבעים 1 ו-2 פירסמו, בה נטען, בין היתר, כי התובע, כמי שנמנה על אחת הקבוצות האנטי מיסיונריות אליהן מתייחס הפתיח של הרשימה, מקדם "אג'נדה של טיהור דתי-אתני"; כי ברשימת מטרותיו:"יהודים רפורמיים, יהודים קונסרבטיביים ואנשי קבלה..." וכי פעולות המעקב שלו אחר מתגיירים מתחזים "דומות בצורה מפחידה לשיטות שננקטו ע"י ה-KGB והגסטפו".

לרשימה צורפה תמונה שנלקחה מאתר האינטרנט של התובע ובה נראים יו"ר התובע, יועצו המשפטי ואנשים נוספים ותחתיה מופיע הכיתוב הלקוח, מילולית, מהרשימה כדלקמן: "קבוצות אשר מתייחסות לעצמן כאל 'אנטי מיסיונריות' מורשות, באופן חופשי, לקדם אג'נדה של טיהור דתי- אנטי במולדת היהודית".

לטענת התובע, הפרסום האמור מהווה הוצאת לשון הרע כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן:"חוק איסור לשון הרע").

3.תמצית טענות נתבע 1:

העדר עילת תביעה –

נתבע 1 מציין כי אינו חתום על המאמר וטוען כי התובע לא הוכיח, ואף לא ניסה להוכיח, כל קשר, ישיר ו/או עקיף, בין המאמר לבינו.

התובע מודה בסעיף 12 לכתב התביעה, כי אינו יודע מי כתב ו/או אחראי לפרסום המאמר ומטיל את האחריות לחשיפת כותב המאמר לפתח הנתבעים.

נתבע 1 מציין כי אינו יודע מי אחראי על פרסום הרשימה, אין זה מתפקידו לפקח על מאמר המתפרסם באתר האינטרנט של הנתבעת 2 ואין הוא מתכוון לנקוט בצעדים כלשהם לחשיפת כותב המאמר.

נתבע 1 מוסיף כי אתר האינטרנט של המכון מנוהל מהארץ ומחו"ל, המכון משתמש בשירותיהם של סטודנטים מתנדבים מחו"ל התורמים ממרצם להתנדבות בשירות נתבעת 2, סטודנטים אילו אחראים בין היתר לכתיבת מאמרי מידע בניוזלטר ובאתר האינטרנט של המכון, ולא מן הנמנע כי הם אשר פרסמו את המאמר.

עוד מציין נתבע 1 כי ייעץ לנתבעת 2, לפנים משורת הדין, להסיר את המאמר מאתר האינטרנט.

העדר יריבות –